בתחילת העבודה הייתי ממש נרגשת כי באמת פעם ראשונה שממש התלהבתי מהרעיון שבחרתי. 
לאחר שרחשתי את השפה הצילומית שלי הבנתי שאני יותר אוהבת לצלם בסטודיו, בגלל שאני יכולה לשלוט על כל החלקים של התמונה, מהתאורה עד העמידה של הדוגמנית.
בנוסף, לאחר שעשיתי את עבודת החקר הבנתי את חשיבות הבעות הפנים של הדוגמנית בשביל לספר את סיפור ההתבגרות האישית שלה וגם איך אני מצליחה לשלב בין ההתבגרות לילדות.
לסיכום, עברתי דרך ארוכה לאורך העבודה על הפרוייקט, למדתי מה אני אוהבת יותר ומה פחות, איך אני יכולה לספר סיפור דרך נקודת מבט ותמונה.
הפרוייקט הזה משעותי לי מאוד בכך שבגיל 12 התלהבתי להצטלם לבוק שלי ובגיל 18 אני משחזרת תמונות של בנות שהיו באותו מצב כמוני.